• מחלת גורי כלבים ויראלית.
• ההדבקה העיקרית הינה דרך בליעה של חומר נגוע, בעיקר צואה. לאחר הבליעה הנגיף מתרבה ברקמות לימפטיות ומגיע דרך הדם לאיברים הפנימיים ולמח העצם.
• חומרת המחלה משתנה, המחלה קשה יותר בגיל צעיר ובשיתוף עם גורמי מחלה אחרים כמו חיידקיי מעיים וטפילים.
• הסימנים הראשונים הינם דיכאון, אנורקסיה, הקאות ובהמשך שלשול מימי עד דמי, התייבשות, לעתים חום, אובדן משקל ומוות. בגורים לאם לא מחוסנת תיתכן גם פגיעה בשריר הלב.

גור שנראה אפאטי וחסר תיאבון יש להביא בהקדם לבדיקה.
ההידרדרות במחלה זו ובמחלות גורים אחרות הינה מהירה ביותר!
טיפול מוקדם לעתים קרובות עשוי להציל חיים.

• בבדיקות דם נראה ירידה בתאים לבנים בשלב הראשון, ירידה בחלבון, שינויים ברמות האשלגן ועוד.
• עיקר האבחון נעשה לפי היסטוריית החיסונים, סימנים קליניים ובדיקות דם. לעתים ניתן לזהות נגיף בצואה ע"י ערכה מיוחדת.

טיפול 
גור חולה ומיובש חייב טיפול דחוף. עיקר הטיפול הינו בנוזלים לווריד, תיקון רמת האשלגן, גלוקוז, טיפול אנטיביוטי, נוגדי הקאות, טיפול נגד תולעים, מגני קיבה ולעתים מנת פלסמה.

והכי חשוב...מניעה!
חיסון לפי הפרוטוקול המומלץ מונע כמעט לחלוטין את המחלה.
יש לבודד חיות חולות, לחטא היטב את האזור בו שהו, ולמנוע מפגש גור חולה או לא מחוסן עם גורים אחרים.
 
חיסון נגד פרבו מונע כמעט לחלוטין את המחלה
אז איך נגן על הגור שאימצנו?
לא מומלץ לחשוף את הגור לכלבים אחרים לפני מתן חיסון שני לפחות.
החיסון נגד פרוו נכלל בחיסון המשושה.
יש לחסן את הגור לפי הפרוטוקול המומלץ