מחלה ויראלית הפוגעת בעיקר בגורי חתולים. דרך ההדבקה העיקרית היא על ידי מגע ישיר עם חתול חולה או הפרשות של חתול נגוע או נשא. לנגיף יכולת שרידות מדהימה והינו עמיד לתנאי סביבה כמו: חום, יובש וחומרי חיטוי. 
להבדיל ממחלות אחרות לנגיף יש יכולת לעבור דרך השליה ולגרום להפלה או מוות עוברי. 

בעל חיים נגוע יראה בתחילה סימני חולשה, חום גבוה, הפרשות מהאף, כיבים על הלשון, חוסר תאבון ולעיתים הקאות. בשלב מתקדם יותר יופיעו שלשולים מיימיים שילוו בהתייבשות ומוות. 
הוירוס גורם לירידה משמעותית בספירה הלבנה ופגיעה במערכת ,החיסונית ובכך למעשה מאפשר התפתחות זיהומים חיידקיים מישניים מופע זה ניתן לאבחן בקלות על ידי בדיקת דם, הטיפול הרפואי איננו שונה מכל שאר המחלות הויראליות ומיועד בעיקר לתמוך בבעל החיים ולמנוע זיהומים משניים. 

במידה והטיפול ניתן בשלב מוקדם של המחלה יש לבעל החיים סיכוי די טוב להחלים, אך במידה והחתול סובל מהמחלה כבר תקופה ומגיע במצב של התייבשות מתקדמת סיכויו קלושים. ניתן למנוע את המחלה על ידי מתן חיסון מגיל 8-6  שבועות.